הבטן: המוח השני שלך והדרך לבריאות הרמונית

בחיינו, ישנם ביטויים רבים הקשורים לתחושות מהבטן: "אני מרגיש עם המעיים שלי" או "אני מרגיש עם הבטן שלי". ביטויים אלה אינם מקריים, שכן המעיים שלנו, המוח השני, אחראים על התחושות האינטואיטיביות שלנו ומשפיעים על בריאותנו הכללית. בואו נבחן את חשיבות המעיים וכיצד הם קשורים לתזונה שלנו.

תפקיד המעיים בגוף

ייתכן שכבר שמעתם שהמעיים נחשבים ל"מוח השני" של הגוף. מונח זה אינו מקרי, שכן המעיים ממלאים תפקיד מפתח במרכיבים הפיזיים והרגשיים שלנו. כאן ממוקמת רוב מערכת החיסון שלנו ושם מתרחש תהליך העיכול המכריע.

הקשר בין המעיים לאינטואיציה

רבים מאיתנו מכירים את הביטויים "אני מרגיש את זה בבטן" או "אני מרגיש את זה בבטן". מסתבר שאלה אינם רק ביטויים, אלא השתקפות של האופן שבו המעיים שלנו משפיעים על התגובות וההחלטות האינטואיטיביות שלנו. מחקרים מראים שהמוח השני שלנו, הממוקם במעיים שלנו, מכיל מיליוני נוירונים וקשרים שיכולים להשפיע על הרגשות שלנו ועל מצב הרוח שלנו.

תזונה ומעיים

הנקודה החשובה היא שלא רק שהמעיים שלנו יכולים להשפיע על הרגשות שלנו, אלא שהם גם רגישים מאוד למה שאנחנו אוכלים. תזונה ממלאת תפקיד קריטי בבריאות המעיים, ובהרחבה, בבריאות הכללית שלנו.

השפעת מזון מבושל על המעיים

בתרבות שלנו, נהוג לאכול אוכל מבושל. עם זאת, ראוי להבין שבישול מזון יכול להוביל לאובדן של חומרים ואנזימים מועילים רבים שגופנו זקוק להם. יחד עם זאת, מזון מבושל דורש יותר אנרגיה לעיכול, ובסופו של דבר, המעיים אינם מקבלים את כל מה שהם צריכים כדי לתפקד ביעילות.

מעבר למזון נא

מזונות נא עשירים באנזימים וויטמינים יכולים להפוך את המעיים שלנו לבריאים ויעילים יותר. הם מסייעים להפעלת תנועתיות המעיים, מה שמקדם מעבר מהיר יותר של מזון וניקוי הגוף. בנוסף, מזון נא מקדם את איזון המיקרופלורה במעיים, משפר את העיכול וספיגת החומרים המזינים.

חשיבותה של פריסטלטיקה תקינה

אינדיקטור לתנועתיות מעיים תקינה הוא מספר יציאות ביום; יציאות צריכות להתרחש ביום בדיוק באותה מספר פעמים שאוכלים, אך אם הן מתבצעות לעתים קרובות יותר, אז זה אפילו טוב יותר. שעתיים לאחר אכילת מזון נא (מקסימום ארבע), המעיים צריכים להיות ריקים. אם משך הזמן בין יציאות זהה לזה של אכילת מזון מבושל, אז יש יותר מדי טפילים מיקרוביאליים במעיים שיש לחסום באמצעות תרופות נגד טפילים.

מחלות ומעיים

יותר מ-90% מכל המחלות מתחילות במעי הגס. רעלים בתוספת חוסר תזונה ברמה התאית הם הגורמים לרוב המחלות.

המלצות מאת ג'י. שלטון

ג'. שלטון בספרו "אורתוגרפיה" קובע כי ייעוץ רפואי בנושא תזונה הוא פלילי וממליץ להקפיד על תזונה נפרדת, שכן חלבונים מתעכלים בסביבה חומצית, וחומרים עמילניים בסביבה בסיסית. בנוסף, הוא ממליץ להוציא מהתזונה תבלינים המעוררים תיאבון ומזונות הגורמים לתופעות לא נעימות. לדוגמה, בשר, כמו קפה, גורם לעצבנות.

סכנות של ביצים וחלב

אבידין מחלבון ביצה גולמי חוסם את פעולתו של ויטמין הביוטין, וכל התגובות של מחזור הביוטין נעצרות, מה שמוביל להפרעות מטבוליות בבני אדם. יתר על כן, ביצים מעוותות את צרכי הגוף, הוא מתחיל להרגיש צורך בהן, למרות שהן גורמות בגוף, בנוסף להפרעות מטבוליות, גם לירידה בזקנה.

כמו כן, עדיף לא לצרוך חלב ומוצרי חלב מן החי, שכן עם השנים האנזים המפרק קזאין, חלבון החלב, נעלם אצל אנשים, אם כי יש אנשים ששומרים על ייצורו עד גיל מבוגר, והם יכולים לצרוך חלב מבלי לפגוע בעצמם.

מערכת החיסון ותזונה

מערכת החיסון נלחמת בחיידקים. אם אדם אוכל אוכל מבושל (מת), מערכת החיסון עוברת להילחם באוכל מבושל, ולמיקרובים שחודרים בחופשיות לגוף האדם יש הזדמנות לאכול את האדם עצמו, מכיוון שאף אחד לא משמיד אותם.

בריאות ותזונה

כפי שהראה הביולוג האירופי א. קרלייל בתחילת המאה ה-20, תאי גוף האדם, אם הם נשמרים במטפח בתנאים נוחים קבועים, הם מתחלקים כל הזמן ולאחר שנים רבות אינם מראים סימני ניוון, מה שמאשר את מסקנתו של הביולוג הגרמני א. וייסמן שאורגניזמים חד-תאיים, בנוכחות תזונה ונשימה תקינות, הם בני אלמוות. בתנאים של אורגניזם שלם, שבו אין חלל בין-תאי נקי, תזונה בריאה, ומוצרים נרקבים נכנסים כל הזמן לדם מהמעיים, תאי האיברים האנושיים מזדקנים במהירות ובסופו של דבר מתים. מכיוון שאף תא לא יכול לשרוד בתנאים משתנים. המצב משתנה אם אדם אוכל מזון נא (חי), אז כמות מינימלית של רעלים נכנסת לגוף דרך המעיים, תהליכי הריקבון במעיים נעצרים, והמוצרים הנרקבים מפסיקים להיכנס לזרם הדם, וחוסמים

גלול למעלה